fbpx

5 טעויות של אנשים עם דפוס היקשרות חרדתי בדייטים

זוג בדייט

למה לא הולך לי בדייטים? ״אין לי מזל עם גברים״, ״אני תמיד נופלת על הנמנעים״, ״מי שאני רוצה אותו לא רוצה אותי״...
אלה רק חלק מהמשפטים שאני שומעת מנשים עם דפוס היקשרות חרדתי.
אבל הרבה פעמים התחושה הזו מגיעה מאחר והדפוס החרדתי מניע אותנו, וזה לא ענין של מזל או חוסר מזל, אלא של שיפוט לקוי שנובע מהדפוס החרדתי שלנו.
הנה 5 טעויות נפוצות שנובעות מהדפוס החרדתי שלנו, ומשפיעות על החוויה שלנו בדייטים:

1 לנסות לשחק אותה ״קשה להשגה״

לנסות לשחק אותה קשה להשגה, בעיקר מול גבר נמנע, זה כמו לשחק טניס נגד אנדריי אגאסי (אחד מהטובים בעולם) מפני שאת זו שתרוצי אחרי כל הכדורים ותתעייפי ראשונה.

אני יודעת שמלמדים אותנו כל מיני חוקים וכללים: לא לענות מהר, להעלם לפעמים, להיות עסוקה. רק מי שלא מכיר את הדפוס הנמנע לא ידע להגיד לך, שבזמן שאת משקיעה אנרגיה על מנת להיות מרוחקת, הוא בדרך כלל מרגיש הקלה, זו הסיבה שקל לו להתקרב לאחר מכן.

ברוב המקרים, נשים עם דפוס היקשרות חרדתי שמנסות ליצור ריחוק, אולי יצליחו לגרום לגבר נמנע לרדוף אחריהן, אבל זה יעלה להן בהרבה משאבים ואנרגיה פנימית עד שלבסוף הן ימצאו את עצמן מותשות.

מעבר לכך, זה אולי יקרב גברים עם דפוס נמנע אבל ירחיק גברים עם דפוס בטוח, מפני שאנשים עם דפוס בטוח לא אוהבים יותר מידי משחקים, וזה מרחיק אותם באופן טבעי.

2 להתעקש על מישהו שנראה לנו מתאים

כשמישהו מוצא חן בעינינו או נראה לנו בול ״הרשימה״, הדפוס החרדתי מתאהב ונקשר. הבעיה היא שההתאהבות היא לא באדם עצמו, אלא בפנטזיה שאנחנו ממציאים עליו. מאחר והמוח לא מבדיל בין מציאות לדמיון, הרגש שנוצר הוא אמיתי.

אני זוכרת שהייתי נצמדת לכל מיני טקטיקות וטכניקות, כדי לצאת לעוד ועוד דייט, מבלי לעצור ולבדוק איך באמת זה מרגיש לי, או עד כמה אני מכירה את מי שנמצא מולי באמת.

בחלק מהמקרים קורה בדיוק ההיפך. מתעקשים על מישהו בגלל שהוא נראה מתאים, אבל אנחנו לא באמת רוצים אותו. זה מגיע מתוך כמיהה עמוקה לזוגיות, ומתוך המחשבה שאולי משהו ישתנה אצלי.

בשני המקרים, אנחנו עושים לעצמינו עוול ומעמיקים את הדפוס החרדתי.

 

3 לזרז תהליכים

הדפוס החרדתי אוהב ביטחון ושונא חוסר וודאות. מבחינתו אפשר לדלג על כל השלבים של ההכרות ולעבור ישר לשלב של קשר יציב ובטוח. לכן הרבה פעמים מנסים לזרז תהליכים ולרוץ קדימה, לעתים קרובות עם האדם הלא נכון, מפני שהם מנסים לדלג על שלבים חשובים של הכרות מעמיקה בתחילת הקשר.

מכיוון שהם מאוהבים בפנטזיה שהם יצרו, לעתים תהיה להם תחושת כזב שהם מכירים את מי שמולם.

 

 

4 לעשות פעולות מחאה כשלא מצליח להם להיות קשים להשגה

לשחק קשה להשגה מול מי שריחוק יוצר אצלו רוגע לא עובד, כפי שכתבתי בסעיף הראשון. ולכן כאשר זה לא מצליח, והאנרגיה לשחק את המשחק נגמרת, כל התסכול שנצבר מההמתנה יוצא החוצה, בדרך כלל בצורה לא מבוקרת. על זה אמרה לי פעם מאמנת – את ממלאת את הדלי בחלב, ובועטת בו.

המטרה של פעולות מחאה היא ליצור קרבה מחודשת ולהשיג את תשומת הלב של הצד השני, למשל על ידי שליחת הודעות מרובות או שליחה של הודעות כועסות ותוקפניות.

זה יכול לעבוד, לפעמים. אבל בטווח הארוך זה תמיד הורס את הקשר.

 

 

5 להיות מרוכזים בעצמכם

אנשים עם דפוס חרדתי יגידו לי שמה פתאום, אני לא מרוכזת בעצמי בכלל. אני מכילה וסבלנית. להיפך, היא תגיד לי – אני סבלנית ומכילה מידי. אם כבר, אני צריכה להיות יותר ביצ׳ית, שילמד להעריך אותי. לעתים נשים עם דפוס חרדתי ירגישו שהן מוותרות על עצמן בקשר, וזה באמת נכון.

רק שזה לא העניין – העניין הוא מה שמניע אותן. הן מוותרות על עצמן בשביל לשמור על הקשר, והמניע שלהן הוא לקבל ביטחון ולהרגיש חשובות בקשר. וכשנתינה מגיע עם חשבונית, היא לא באמת נתינה.

הגם שלא קראתי את הספר למה גברים אוהבים ביצ׳יות, ממה ששיתפו אותי נוכחתי לדעת, שהוא בעצם מדבר על לאמץ דפוס היקשרות יותר בטוח. להיות אותנטית, להגיד מה שאת רוצה, ליצור תקשורת.

קשר של דפוס בטוח, מבוסס על נתינה והתחשבות הדדית, על לתת מענה לצרכים של בן הזוג שלנו, כפי שהיינו רוצים לקבל מענה על שלנו.

תהליך ליווי מעמיק ומקיף
בו תלמדי איך להפוך את עצמך לבטוחה
וליצור זוגיות ללא חרדות

דילוג לתוכן