איך זה קורה שלמרות שאת פעילה באתרי הכרויות, משהו פשוט לא מצליח? אחרי שדיברתי עם לא מעט נשים וחקרתי איתן את העניין לעומק, וכמובן מתוך כל מה שאני מכירה משנים של דייטים בעצמי, אני יכולה להצביע על 3 נקודות עיקריות שבגללן לרוב נשים עם דפוס חרדתי מתקשות לייצר דייטים
1 הרכיב הראשון מתייחס להוויה שלך
טוני רובינס קורא לזה state. ההוויה שבה אנחנו נמצאים משפיעה על כל היבט בחיים שלנו.
בואי נעשה תרגיל מחשבתי –
חשבי על סיטואציה בחיים שלך שבה הרגשת ממש טוב, הרגשת ביטחון ועוצמה, היית במצב רוח מעולה ובאנרגיות טובות. איך זה השפיע עליך? איך הגבת לאנשים סביבך? מה הייתה רמת היצירתיות שלך? איך התמודדת עם בעיות?
כשאנחנו במקום טוב עם עצמינו, הכל נראה לנו אפשרי וקל, וניתן להתמודדות, והתנהלות של אנשים אחרים לא משפיעה עלינו. להיפך, אנחנו אפילו חומלים יותר.
אם תבקשו מרוב האנשים לדרג את רמת ההוויה שלהם ביום יום, מ 1 עד 10, רוב האנשים יגידו שהם סביב 5-6, אולי 7, וחלק קטן מאוד יגיד שהם בדרך סביב 8-10 , אולי לפעמים או בחופשות.
והנה השאלה: את רוצה לצאת עם מישהו שהוא 5 או 6? רוב האנשים נמשכים למי שמשדר ביטחון, עוצמה, שמחה ואנרגיה.
ולכן, אם אנחנו רוצים שאחרים ימשכו אלינו, אנחנו קודם כל רוצים להעלות את המצב האנרגטי שלנו, ולא רק פני שאנחנו נכנסים לאתר או האפליקציה אלא ברמה של איך אנחנו חיים את החיים שלנו.
מכירה את: ״היה דייט מעולה, אבל היה חסר משהו״ או ״אני לא לגמרי מתחבר/ת״? רוב האנשים לא ידעו להגיד מה היה חסר גם אם השב״כ היה מתחקר אותם, מפני שזה עובד ברמה התת מודעת, ובני אדם קולטים את ההוויה האמיתי שלנו, גם אם נדמה לנו שלא. והם קולטים, גם אם הם לא יודעים- אם את לחוצה, ואם כבר נקשרת בראש שלך ואם את פוחד לאבד אותם.
לכן הדבר הראשון שאת רוצה לטפל בו זה בהוויה שלך, במקום שמנחה אותך ובפסיכולוגיה הפנימית שלך, בין אם זה ברמה מודעת ובין אם ברמה הלא מודעת.
איך עושים את זה? איך מעלים את התדר? כל תהליך של התפתחות אישית שיוביל אותך למקום של ביטחון עצמי והערכה עצמית שמחת חיים, הגשמה ועוד.
תהליך שבסופו תרגישי שאת ראויה לאהבה ולזוגיות שווה, ותשדרי את זה, שאת מסוגלת לקחת בקלות גם מצבים פחות פשוטים או נוחים, שאת רגועה בקשר זוגי, בעיקר בשלב ההתחלתי, שאת מסוגלת להגיד מה את רוצה ומרגישה ולהציב גבולות מבלי לפחד, שאת יודעת לשמור על העוצמה הפנימית שלך גם בימים קשים.
2 הרכיב השני מתייחס לתהליך הסינון שלך
לנשים עם דפוס חרדתי יש נטייה לפעמים לצאת עם מה שיש כי אין הרבה התאמות, כי הוא עקבי אז אולי בכל זאת, כי אמרו להן שהן בררניות, אז צריך לתת צ׳אנס וכי באמת אין לדעת, ואולי רק הרושם הראשוני לא היה טוב.
מצד שני, לפעמים יש נטייה לעשות בדיוק את ההיפך במיוחד אם לפני כן הן יצאו עם מה שיש וזה נכשל. אז מתחיל תהליך סינון קפדני במיוחד שבו בודקים מה הוא כתב או לא כתב בפרופיל, לפעמים אפילו מסננים כי ״הוא נראה לי סנוב״, או שעושים להם מבחנים כדי לבדוק אם מישהו נמנע.
ההשפעה של זה, היא הרבה מעבר לעייפות ולתסכול שנוצרים מהרבה מאוד דייטים שלא הולכים לשומקום, או ממיעוט של התאמות. זה מחזק באופן לא מודע את הדפוס החרדתי.
במקרה הראשון, אנחנו משדרים לעצמינו שאין לנו ברירה שמי ששווה בעינינו לא רוצה אותנו, ולכן עלינו להסתפק במה שיש אחרת נישאר לבד וככה בלי לשים לב, אנחנו הופכות את עצמינו ליותר ויותר חרדתיות. במקרה השני, אנחנו חיות באשליה שאין מספיק גברים שמתאימים לנו ואז כשמגיעה התאמה, אנחנו מתאהבים ונאחזים בה כאילו זה הסיכוי האחרון שלנו לאהבה.
בשני המקרים אנחנו מכוונות את עצמינו לכישלון.
מה אפשר לעשות?
להחליט על כמה ערכי בסיס שחשובים לנו בבן זוג, לבדוק האם הם מתקיימים במי שפנה אלינו או במי שעל פניו, נראה לנו מתאים, לדבר איתם קצת, לנהל איתם שיחה, לשאול שאלות ולפי זה לראות עם מי כדאי לנו להתקדם ועם מי לא.
מה זה דורש ממני?
קודם כל להגדיר את הערכים שחשובים לי בצורה כללית ולא ספציפית או מצמצמת מידי. אני למשל הגדתי לעצמי, שאני יוצאת לדייטים רק עם מי שמשמח אותי לצאת איתו.
ושנית, ביטחון עצמי והערכה עצמית גבוהים שיאפשרו לי לשחרר בקלות את מי שלא מתאים.
למה אני לא מצליחה להיכנס לקשר זוגי ומה אני עושה לא נכון?
הרשמי וקבלי במתנה את המדריך של המדע החדש של דפוסי היקשרות רומנטיים
3 הרכיב השלישי מתייחס לשמירה על הגבולות שלך
לנשים עם דפוס היקשרות חרדתי יש נטייה לתת צ׳אנס ועוד אחד, ואולי עוד אחד.. במיוחד אם הבחור עשה רושם טוב, או שהוא עונה על איזו רשימה שנראית להם חשובה, או שהייתה התחלה ממש ממש טובה, למשל התכתבות או שיחה טובה ומשיכה. לתוך זה כמובן, נוספים המשפיעים שכתבתי עליהם בסעיף הקודם ואז הקושי לשחרר את המועמד הוא גדול יותר.
מה שמקשה עוד יותר הוא חוסר הביטחון שמגיע מתוך הדפוס החרדתי יש להן קושי גדול לסמוך על עצמן, להשתמש באינטואיציה ובאינטיליגנציה רגשית, ואז הן מותחות את הגבול עוד ועוד ומתישות את עצמן.
עוד משהו שקורה בדרך כלל במצב הזה הוא שלמרות שאת החלטת להיות גמישה הצד השני פתאום זה שמסיים את ההתקשרות וגורם להרגשה עוד יותר גרועה, מה שכמובן מחזק את הדפוס החרדתי.
אחת המתאמנות שלי סיפרה לי שהיא יצאה לדייט עם בחור שלא הפסיק לדבר על עצמו ולא נתן לה להשחיל מילה. בסוף הדייט הוא אמר לה שהיא לא לטעמו ושהוא לא מעוניין. כשניתחנו את הסיטואציה, היא אמרה שזה הפריע לה, אבל היא רצתה לתת לזה צ׳אנס. היא מה שנקרא ״החליקה את זה״ למרות שנדלקה לה נורה אדומה.
מה לעשות?
תשימי לב לנורות האדומות שנדלקות לך, היי ערה לאיך שאת מרגישה בהתכתבות ובשיחה תשתמשי בערכים שלך על מנת לבדוק מי נמצא מולך והחליטי מה הגבולות שלך.
5 ימים, 15 דקות ביום ושינוי אחד משמעותי
קבלי ממני במתנה אתגר קצר פשוט ויעיל ישר למייל שלך - שבו:
תזהי מתי זה פחד שמתחפש לאינטואיציה ואיך זה נשמע אצלך בראש
תלמדי לצאת מהלופ של מחשבות, שאלות והתלבטויות
תפתחי את “שריר ההקשבה לקול הפנימי”
תתחילי לסמוך על עצמך במקום לחפש אישורים מבחוץ