דעה לא פופולרית על קארין ואיתמר – אני חושבת שלקארין גם היה על מה להתנצל ושאיתמר הוא לא כזה דוש.
כמה קראתי על ההתנהגות המגעילה של איתמר לקארין ולמה הוא לבד למרות שהוא חתיך ומצליח: ״הוא פשוט מתנהג לבת הזוג שלו בצורה מגעילה״, ״יותר חשוב לו להיות סבבה עם החבר מאשר לשמור על כבודה של בת הזוג שלו״, ״למה קארין בכלל זו שמתנצלת? – זה איתמר שהיה לא בסדר״.
ובאמת, רואים את ליברמן, חבר של איתמר, די מכפכף את קארין החל מרמת הבגדים שזה עוד קצת מצחיק, ועד לזה שהיא לא עוזרת לפנות את הכלים ולשטוף אותם.
למי שעוד התלבטה אם לאיתמר יש דפוס בטוח או חרדתי, הפעם אני חושבת שקיבלנו הצצה לעולמו החרדתי של איתמר.
הצורך בחיבה ובאישור – בפרק של חנוכה רואים את איתמר מכין חנוכייה ומחכה לקארין בבית לכמה דקות של ביחד, וכמה הוא מתאכזב כשהיא לחוצה להתארגן. בפרק אחר, כשהיא מגיעה הביתה הוא ישר מחבק אותה ואומר לה – תני לי חום. גם בבוקר שאחרי המריבה הוא מבקש ממנה חיבוק ונשיקה. הצורך בחום וקירבה הם חשובים לו, וכשהוא לא מקבל אותם, הביטחון שלו יורד.
בפרק המריבה הראשונה שלהם, אחרי שליברמן כבר הלך, איתמר אומר למצלמה לבד, שקארין לוקחת דברים כמובן מאליו, שהיא לא מעריכה. איתמר מרגיש שהוא נותן, מבשל, מקדם. זה החלק החרדתי שרוצה שהכל יעבוד ופוחד מכל דבר שעלול להרוס את הקשר.
יותר מהכל איתמר מפחד מעצמו, ומתגובות שעלולות לצאת ממנו. כי חרדתיים, כשהם מוצפים, הם יודעים שזה יכול להיות הרסני. פעמיים אנחנו עדים לאיתמר עוצר את עצמו – במריבת החנוכה שהוא מבקש זמן להירגע, ובמריבה של אחרי החבר כשקארין מספרת לנו שהוא קם באמצע השיחה ומפסיק אותה.
ואיתמר אומר בעצמו – הפסקתי באמצע כדי לא לגרום לאסקלציה, אנחנו לא מכירים אחד את השני מספיק כדי לסמוך על עצמינו במצב של מריבה.
אז למה הוא לא עצר את החבר שלו? למה הוא אפילו הסכים איתו?
אני חושבת שבאיזשהו מקום ליברמן אמר לקארין בפנים את מה שלאיתמר לא היה אומץ להגיד בעצמו. היה לו נוח שהחבר צוחק על הבגדים ומעיר על הכלים. ומתוך המטבח, בחסות ההסכמה, הוא אומר לה (בזהירות), שזה לא סותר, כלומר אפשר גם לעזור לחברה וגם לעזור עם הכלים.
ולמה איתמר חושש? הרי הוא היה יכול לדבר איתה על זה ביחידות אם זה הפריע לו. הוא חושש כי קארין כל הזמן נמצא עם רגל אחת בחוץ. הדפוס הנמנע שלה משאיר אותו בחרדות. לכן הוא לא סומך – לא על עצמו, לא עליה ולא על היחסים שלהם.
קארין משאירה את המזוודה ברכב, כי ״אף אחד לא יקח את החופש שלי״, וכשיעל אומרת לה שהיא עלולה להיפגע, קארין אומרת שזה כבר קרה, ושאם אפשר היא מעדיפה להימנע מזה. גם אם קארין רוצה את איתמר, הפחד מנהל אותה, וגורם לה להשאיר אותו במרחק סביר מעצמה, מאוד בדומה למה שעשתה הגר עם ניר.
אנחנו לא יודעים איך התנהלה המריבה שלהם ועל מה הם רבו. אני רק יכולה להניח שאיתמר סוף סוף הצליח להגיד את מה שהוא מרגיש כלפי ההתנהלות שלה בבית, ושקארין הרגישה שירדו עליה בלי סיבה, או שלפחות הוא היה יכול לעמוד לצידה מול החבר שלו, ולסגור איתה את הדברים בפרטיות.
אבל זה עצם העניין בתוך יחסים שמתנהלים מתוך פחד דו צדדי. איתמר פוחד להגיד מה מפריע לו כדי לא לעורר מריבה, רק שבשלב מסויים ההצטברות הזו יוצאת החוצה בזמן ובמקום שלא מתאימים. זו התנהלות שמאוד מאפיינת חרדתיים – לשמור בבטן ולנסות להקטין את מה שמפריע להם, מתוך פחד ליצור מהומה שאולי תחבל ביחסים שלהם. איתמר מעדיף לשמור בבטן ולא לעשות עניין, מפני ששמירה על היחסים היא במקום הראשון, רק שהתוצאה הפוכה כמובן, מפני שמה שמצטבר בבטן, סופו להתפרץ החוצה.
הקושי והפחד של קארין להתמסר ולהתקרב, רק מעצימים את הפחד של איתמר להינטש, וכך שניהם רק מוסיפים אש למדורה במקום לבדוק איך אפשר לכבות אותה.
אם איתמר היה בטוח בזוגיות שלהם ובעצמו, הוא היה יכול להגיד לה כל דבר שמפריע לו, מבלי לחשוש, ולנהל איתה מריבה או ויכוח בלי לעזוב באמצע. מפני שאנשים עם דפוס בטוח, מטפלים בתקלות כשהן קטנות.
בכל קשר יש אתגרים ובעיות, השאלה מתי ואיך מתמודדים איתן. זה קצת כמו חור בשן – אם נבדקים כל חצי שנה ומטפלים בו כשהוא קטן, זה יותר פשוט, כואב פחות ועולה פחות, ואם מתעלמים ממנו, בסוף מגיעים לטיפול שורש.
יותר מזה, מתוך עשרות שיחות שניהלתי עם נשים הן יכלו לראות שבעיות שגרמו לפרידות שלהן, היו בתוך הקשר מתחילתו, רק שהן העדיפו לעצום עיניים על מנת שלא לאבד. הן רצו ״לתת צ׳אנס״ רק שלא ידעו מתי לעצור ולשים את הגבול. אלא שהבעיות לא נעלמו, אלא רק גדלו.
לעומתן, תלמידות שלי שהצליחו לאתר ולטפל בבעיות כשהן קטנות, יצרו בקשר שלהן תקשורת בונה ופתוחה.
אנחנו לא יודעים מה קורה בתקשורת בין איתמר לקארין. הם בקושי מכירים אחד את השניה ואולי בשלב הזה נמצאים תחת מכבש לחצים של הרצון לקשר בטוח והתכונית בכלל. הסיכוי היחיד שלהם, וגם של האחרים, להצליח הוא לדבר על הדברים מייד כשהם צצים, כדי שהם לא יגיעו לטיפול שורש כושל, כמו במקרה של בן ומנור.