מה את עושה לפני דייט? מה את עושה לפני שאת נכנסת לאתרי הכרויות? ומה אם הייתי אומרת לך שדבר אחד קטן שאת אפילו לא שמה לב אליו יכול להשפיע על כל הדייט – איך תרגישי, איך תתנהלי ואיך תחשבי?
בשנת 2008 סטודנטים שהגיעו להשתתף במחקר של המחלקה לפסיכולוגיה, פגשו סטודנט שילווה אותם למחלקה. בדרך, המלווה ביקש מהם בדרך אגב להחזיק שניה את כוס הקפה שלו כדי שיוכל לרשום את השם שלהם.
לאחר מכן, במחקר עצמו, הם קיבלו תיאור של אדם וביקשו מהם לדרג אצלו כל מיני תכונות אישיות.
אבל היה הבדל אחד – חצי מהנחקרים קיבלו להחזיק כוס קפה חם והחצי השני, כוס קפה קר.
ומה קרה?
אנשים שהחזיקו לזמן קצר את הקפה החם תפסו את האדם שתואר כחם יותר באופן משמעותי מאשר אלה שהחזיקו לזמן קצר את הקפה הקר.
במחקר אחר סטודנטיות אמריקאיות ממוצא אסייתי נשאלו מספר שאלות לפני בחינה במתמטיקה.
בקבוצה אחת היתה שאלה על המגדר שלהן, בקבוצה שניה על המוצא שלהן והשלישית היתה קבוצת ביקורת נייטראלית.
הביצועים במבחן היו הטובים ביותר כשהבליטו להן את הזהות האסיאתית, בינוניים בקבוצת ביקורת, והכי גרועים כשהבליטו להן את הזהות הנשית שלהן.
למה זה קורה?
שני המחקרים האלה ועוד הרבה מאוד מחקרים אחרים, מתארים את מה שנקרא פריימינג (באנגלית – Priming), מהמילה ראשון – כמו אופטימוס פריים, או בעברית – הטרמה, מהמילה טרם.
פריימינג (Priming) – הוא מושג בפסיכולוגיה חברתית וקוגניטיבית. הוא מתאר סיטואציה שבה חשיפה לגירוי מסוים משפיעה באופן לא מודע על המחשבות, הרגשות או ההתנהגות שלנו.
אם ניקח את המחקר על הסטודנטיות – כש״הזכירו״ להן שהן נשים, התוצאות שלהן במבחן המתמטיקה היו הכי נמוכות, ואילו כש״הזכירו״ להן שהן אסייתיות, הביצועים היו הכי גבוהים.
למה? בגלל סטראוטיפים: הסטראוטיפ הנשי לא נחשב כל כך במתמטיקה, אבל הזהות האסייתית כן.
איפה זה פוגש אותנו?
איך יראה היום שלי, אם כשאני קמה בבוקר אני רואה חדשות או עוברת על הפיד וקוראת טוקבקים, לעומת אם אני אקדיש כמה דקות לקרוא ספר על יצירתיות?
מה יקרה אם לפני שאת נכנסת לאתר הכרויות בדיוק מישהו הבריז לך מדייט, או היתה לך התכתבות ממש מעצבנת, לעומת מצב שבו היה לך יום מוצלח בעבודה או אפילו סתם קיבלת מחמאה מטורפת?
בדרך כלל אנחנו בכלל לא מודעות למה שמטרים אותנו. אנחנו נגיד שקמנו על צד שמאל או שהיה לנו בוקר קשה, אבל אנחנו חושבים שאין לנו השפעה על המחשבות שלנו ועל איך שאנחנו מרגישות.
וככה בלי לשים לב או שאנחנו מטרימות את עצמינו או שאנחנו נותנות לאחרים לעשות את זה בלי לדעת בכלל.
מה את יכולה לעשות?
להתחיל לשים לב, למשל:
איך את מתחילה את היום שלך?
מה את עושה לפני שאת נכנסת לאתר הכרויות? או יוצאת לדייט?
על מה את חושבת לפני שאת מקבלת החלטות?
באתגר שבניתי על איך מבחינים בין פחד לאינטואיציה אני מדברת על זה שלרוב כשקשה לנו לקבל החלטה לגבי קשר זוגי – להישאר, ללכת, יש לנו כל מיני מחשבות בראש, טיעונים בעד, טיעונים נגד ואנחנו מתייעצות עם מלא אנשים ונוצר המון בלבול, למרות שלרוב יש לנו את התשובה.
וזאת גם הטרמה – כי אם אני מבלבלת את עצמי וגם נותנת לאחרים לבלבל אותי, זה גם מגביר את הדפוס החרדתי וגם גורם לי פחות לסמוך על עצמי ועל האינטואיציה שלי, למרות שלנשים עם דפוס היקשרות חרדתי יש אינטליגנציה רגשית גבוהה.
ראית מה עשיתי פה 🙂
אם את רוצה לעשות את האתגר הוא לגמרי בחינם, הוא פשוט הוא קליל, והוא מגיע אליך במייל – צרפתי לך קישור להרשמה למטה.
אז בפעם הבאה שאת נכנסת לאתר או יוצאת לדייט או שיש לך ראיון עבודה או פגישה חשובה, או בכלל כל יום בבוקר ואפילו באמצע היום אם את צריכה לחשב מסלול מחדש – תעשי לעצמך הטרמה, ואל תתני לאנשים אחרים להטרים אותך
איך אומרים – הקם להטרימך השכימי להטרימו
5 ימים, 15 דקות ביום ושינוי אחד משמעותי
קבלי ממני במתנה אתגר קצר פשוט ויעיל ישר למייל שלך - שבו:
תזהי מתי זה פחד שמתחפש לאינטואיציה ואיך זה נשמע אצלך בראש
תלמדי לצאת מהלופ של מחשבות, שאלות והתלבטויות
תפתחי את “שריר ההקשבה לקול הפנימי”
תתחילי לסמוך על עצמך במקום לחפש אישורים מבחוץ
