קרה לך פעם שעשית משהו שידעת שהוא לא נכון לך, שזה כנראה יכאיב לך, שזה יגרום לך להצטער – ובכל זאת, עשית את זה?
זאת יכולה להיות הודעה ששלחת, שנשארת בקשר שלא מתאים לך, שוויתרת על משהו חשוב — למרות שבלב כבר ידעת שכנראה תתחרטי על זה.
אם כן — את לא לבד. וזה לא כי את חלשה, או לא מספיק חכמה, או כי אין לך גבולות.
זה פשוט כי כל אחת מאיתנו מונעת משני צרכים פנימיים חזקים, כאלה שמנהלים אותנו בלי שנשים לב.
והחדשות הטובות? אפשר לגלות מהם — ואפשר גם לשנות את זה.
במאמר אני אסביר מהו המבנה של המודל, איך הוא קשור לדפוס ההיקשרות החרדתי, ואיך הוא שינה גם את החיים שלי — וגם את החיים של נשים רבות שאני מלווה.
למה בעצם אנחנו עושות את מה שאנחנו עושות?
כל התנהגות אנושית — כל בחירה, כל תגובה, כל פעולה או אפילו חוסר פעולה — מונעת מרצון עמוק לענות על אחד משישה צרכים אנושיים.
העניין הוא, שלא כולן מונעות מאותם הצרכים, ובוודאי לא באותה עוצמה. לכל אחת מאיתנו יש שני צרכים מובילים, שמניעים אותנו יותר מהאחרים, והם מהווים כוחות מניעים שבשבילם אפילו נוותר על מה שהשוב לנו באמת, נתפשר, נתבלבל, נסתפק בפירורים — או ניאחז בקשר שלא נכון לנו.
וזה בדיוק הכוח של המודל הזה: הוא מאפשר לנו לזהות מה באמת מנהל אותנו, כדי שנוכל להתחיל לבחור אחרת.
מהם ששת הצרכים האנושיים?
לכל בני האדם יש שישה צרכים מרכזיים שמניעים אותם
הצורך הראשון הוא הצורך בוודאות
אנחנו רוצים ביטחון, שליטה, יציבות, נוחות. אני רוצה לדעת מה הולך לקרות, אני רוצה לדעת שאני לא אחווה כאב. אני מחפשת דרך להימנע מלחץ. הצורך הזה הוא צורך הישרדותי, ולכן הוא חזק מאוד — במיוחד אצל מי שיש לה דפוס היקשרות חרדתי.
אחד המשפטים הכי חזקים של טוני רובינס בהקשר הזה הוא שאיכות החיים שלנו נגזרת מרמת אי הוודאות שאנחנו מסוגלים להתמודד איתה
הצורך השני הוא בחוסר וודאות/מגוון
כמה שנרצה יציבות ונוחות וודאות — אנחנו גם צריכות חידוש, הפתעות והתרגשות. אם הכל ידוע מראש, זה משעמם. כל אחד צריך קצת גיוון בחיים, ובכל רמה: פיסית, מנטלית ונפשית. מגוון יכול להתבטא בכל מיני צורות – פחד או התרגשות. זאת יכולה להיות הפתעה נעימה וזה יכול להיות משבר.
הנה משפט שטוני רובינס אומר כל פעם מחדש בהקשר הזה והוא חומר למחשבה – אנשים אומרים שהם אוהבים הפתעות, אבל הם אוהבים את ההפתעות שהם רוצים, להפתעות שהם לא רוצים הם קוראים בעיות
הצורך השלישי הוא בחשיבות
כל אדם צריך להרגיש שהוא חשוב, שהוא נחוץ, שהוא רצוי, שהוא משמעותי ומיוחד, וזה הכי לגיטימי. העניין הוא, שהצורך בחשיבות עוסק גם בהשוואה לאחרים. הוא מתעסק בהיררכיה ובשאלות של עליונות או נחיתות. ובגלל שיש התמקדות בהבדלים ולא במה שמשותף, זה מקשה עלינו ליצור חיבור.
הצורך הזה לפעמים מתחפש ל”ערך עצמי”, אבל הוא לא נבנה מבפנים — הוא תלוי באיך שאחרים מגיבים אלי, בציפייה למחיאות כפיים, באישור מבחוץ.
הצורך הרביעי הוא חיבור ו/או אהבה
לכולם יש צורך קיומי באהבה, אבל לא כולם מאפשרים לעצמם לאהוב באמת. כי כדי לאהוב, צריך להיפתח, צריך להיחשף, וזה אומר שצריך לקחת סיכון. בגלל זה הרבה פעמים, במקום אהבה אמיתית — נסתפק רק בחיבור.
ארבעת הצרכים האלה — ודאות, גיוון, חשיבות, וחיבור/ואהבה — הם צרכים הישרדותיים. כלומר, כולנו חייבים להרגיש שאנחנו מקבלים אותם ברמה כלשהי, גם אם אנחנו צריכים לשקר לעצמינו בשביל זה, וגם אם זה יקרה בדרך שתפגע בנו או תרחיק אותנו ממה שאנחנו רוצים באמת.
מהם שני הצרכים האחרונים?
אלה צרכים רוחניים, הם חיוניים להגשמה שלנו, אבל לא כולם מוצאים דרך למלא אותם, למרות שהם נחוצים להגשמה מתמשכת
הצורך החמישי הוא בצמיחה
בטבע כל מה שלא צומח — נובל. כשאנחנו מפסיקים לצמוח, גם אנחנו מתים ברמה הרוחנית, המנטלית. אנחנו צריכים כל הזמן להתפתח – זה יכול להיות ברמה אינטלקטואלית, או רגשית או רוחנית.
כשאנחנו לא מתפתחות, לא צומחות, לא לומדות– אנחנו לא נשארות במקום, אלא הולכות אחורה
והצורך השישי והאחרון הוא תרומה
זהו הצורך ללכת מעבר לצרכים שלנו ולתת לאחרים, כי החיים שלנו הם לא שלמים בלי התחושה שאנחנו תורמים תרומה לאחרים או למטרה כלשהי. זה יכול להיות שירות קהילתי, או תרומה לצדקה, זה יכול להיות גם לנטוע עצים או לכתוב ספר. לכל אחד יש משהו לתרום ליקום.
התרומה חשובה בגלל שהיא חיונית לתחושת ההגשמה שלנו ולאושר שלנו
אם לכולנו יש אותם צרכים — למה כל אחת מתנהגת אחרת?
יש לזה כמה סיבות
ראשית, כי אנחנו לא מדרגות את ששת הצרכים באותו סדר.
לכולנו יש את ששת הצרכים, אבל כל אחת שמה את הדגש במקום אחר.
לדוגמה: מי שמדרגת ודאות במקום הראשון תחפש קשר בטוח, ברור, מוגדר. מי שמדרגת גיוון במקום הראשון תמצא את עצמה במערכות יחסים סוערות, ומי שמונעת על ידי חשיבות — תהיה עסוקה בלי סוף בשאלה עד כמה רואים אותה, מעריכים אותה, רוצים אותה וכדומה.
הרבה פעמים, שני הצרכים המובילים שלנו בכלל מתנגשים אחד בשני, כמו למשל: ודאות ואהבה. כי כדי לאהוב באמת — צריך להיחשף, מערכות יחסים מביאות איתן הרבה חוסר וודאות. אבל אם את מחפשת ודאות מוחלטת לפני שתרשי לעצמך להיפתח — את עלולה להישאר תקועה שנים.
שנית – כי לכל אחת יש דרכים שונות לקבל מענה על אותו צורך.
לכל אחת מערכת תנאים שונה לקבלת מענה. לדוגמה: אחת תרגיש וודאות בזוגיות כשבן הזוג מתקשר כל יום, אחרת רק כשיש טבעת.
איך זה נראה אצל נשים עם דפוס היקשרות חרדתי?
כשעשיתי את התרגיל הזה פעם ראשונה, היה לי ברור שאני מונעת מוודאות, רציתי להרגיש שאני במקום בטוח, שהקשר יציב ושאף אחד לא הולך לשום מקום.
לגבי הצורך השני שלי, חשבתי בהתחלה שזה אהבה וחיבור. ברור לא? הרי אני מחפשת אהבה כבר שנים, עושה הכל כדי ליצור זוגיות, אני חיה בשביל אהבה.
ואז זה היכה בי. זה נכון שאני רוצה אהבה, אבל אהבה היא לא הכוח המניע שלי בזוגיות. המניע השני שלי היה הצורך בחשיבות. רציתי לדעת שרוצים אותי, שהם בעניין שלי, שאני חשובה.
ואם את עכשיו אומרת לעצמך: “אבל מה רע בזה? ברור שאני רוצה שירצו אותי, שיאהבו אותי, שיעריכו אותי” –
את צודקת. כולנו רוצות את זה.
השאלה היא מי מנהל את מי?
אז מה הבעיה עם זה?
הבעיה היא שכחשיבות היא כוח מניע עיקרי זה בדיוק מה שהורס את הקשר ומעמיק את הדפוס החרדתי.
כי כשמה שמנהל אותך זה חשיבות — את אף פעם לא רגועה. את עסוקה בלרצות, לעשות רושם, לשים לב לכל סימן. את כל הזמן בודקת: האם הוא יתקשר? מה הוא חושב עלי? איך הוא יגיב להודעה הזאת?
האם אני נראית מספיק טוב? אמרתי את הדבר הנכון?
הצורך הזה מייצר תלות באישור חיצוני, וה״נידיות״ הזו מרחיקה את מה שאת הכי רוצה: אהבה יציבה ובטוחה.
הצורך הזה גם מושך אליך בדיוק את הקשרים שלא טובים לך: קשרים שבהם תרגישי לא שווה, ותנסי להוכיח שאת כן, קשרים שיגרמו לך להיאחז — ולהתיש את עצמך רגשית.
אז מה עושים?
שלב ראשון הוא להבין מה באמת מניע אותך, כיום. לא מה את רוצה, אלא מה בפועל מניע את הבחירות ואת הפעולות שלך.
כי רק כשאת יודעת מהם שני הצרכים שמובילים אותך — את יכולה להתחיל לעשות שינוי אמיתי, ולהתחיל להנהיג את עצמך, ולא להיות מנוהלת על ידי אוטומטים ישנים.
רק אחרי שאת מבינה מה באמת מניע אותך, את יכולה ליצור שינוי אמיתי, לבחור מה את רוצה שיניע אותך, ולהפסיק להגיב באוטומט.
העוצמה האמיתית של המודל הזה היא היכולת לעשות שינוי אמיתי מבפנים, ולא סתם שינוי קוסמטי התנהגותי.
אבל זה רק קצה הקרחון – פסיכולוגיית ששת הצרכים האנושיים לא רק עוזרת לנו להבין את עצמינו, ולשנות את עצמינו, היא גם עוזרת לנו להבין את בני הזוג שלנו, וזה נותן לנו יתרון משמעותי בזוגיות, כי כמו שטוני אוהב להגיד – זה מה שיכול לעזור לנו להפוך את בני הזוג שלנו לאוהדים שרופים שלנו.
רוצה לדעת מהם שני הצרכים שמנהלים אותך — ואיך לשחרר את הדפוס שמחזיק אותך תקועה?
אם התחברת למה שכתבתי כאן, ואת מרגישה שהמודל הזה פתח לך נקודת מבט חדשה על עצמך — אני מזמינה אותך לתהליך קצר וממוקד.
שבמהלכו תזהי את הצרכים שמנהלים אותך כיום, תביני איך זה משפיע על ההתנהלות שלך בזוגיות, ונבנה יחד תכנית פעולה ברורה שתאפשר לך לבחור אחרת.
שלחי לי עכשיו הודעה ונתאם שיחת היכרות קצרה — ללא עלות
לשיחת הכרות ללא עלות פשוט שלחי לי הודעה איך שנוח לך
