״אם דני יתאהב ראשון בשני, יש להם סיכוי, אבל אם שני תתאהב ראשונה, הם בבעיה״, כך אמרה דר׳ מעיין בוימן, חברת הצוות החדשה של חתונה ממבט ראשון מודל 2021, או כמו שאנחנו אוהבים לקרוא להם, חתונמי, אבל לא הסבירה למה.
לקח לי איזה שני פרקים לנסות לאבחן את דפוסי ההיקשרות של שני ודני, או לפחות כמו שזה נובע מהדינמיקה בינהם.
בהתחלה היה נראה שדני הוא הרגיש יותר ואולי פוטנציאל חרדתי ואילו שני קרירה יחסית, ועם פוטנציאל לנמנעת. אבל מהר מאוד הבנתי שההפך הוא הנכון.
ועל מה אני מתבססת?
הדפוס החרדתי מתאפיין בצורך עז לקרבה ואינטימיות, בשל כך, בין היתר, יש להם נטייה להיצמד לבני הזוג שלהם, גם כאשר מערכת היחסים לא טובה עבורם.
הצורך בקרבה ואינטימיות, גם גורם להם הרבה פעמים לדלג על שלבים אלמנטרים בהכרות ולקפוץ קדימה ביחסים.
שני למשל, מגיעה ל״חתונה״ שלה מתוך הצהרה שזה הדבר האמיתי, כולל חינה ועד הבקשה לטקס מסורתי, והיא מדברת על למצוא מישהו שיביא נכדים לאמא שלה, ומבטיחה שתעמיד לו סירים. יש סבירות מאוד גבוהה, שבראש שלה, דני והיא כבר זוג, והיא מצפה לראות את הקשר מתקדם.
איפה זה נראה לעין?
בשיחת ״יחסינו לאן״ שהם מנהלים בירח דבש. דני מסביר לשני שהוא רוצה זמן כדי להכיר ואתה באמת, ואילו שני אומרת לו שיש לה סבלנות.
אבל בשביל מה היא צריכה סבלנות מלכתחילה? הרי היא לא מכירה אותו באותה מידה שהוא לא מכיר אותה.
וזו מכשלה שהרבה חרדתיים נופלים לתוכה – הם קודם כל מחליטים ורק אחר כך בודקים. הפורמט של חתונמי רק מעצים את הגישה הזו של ״הדבר האמיתי״ או של אנחנו ״התחתנו״. מה שיוצר כמובן לחץ על הצד השני, במיוחד אם הוא נמנע.
בנוסף, לעתים קרובות נדמה כי אנשי הדפוס החרדתי הם מעניקים טבעיים. הם ירעיפו תשומת לב וחיבה על בני הזוג שלהם, יהיו קשובים אליהם ויכילו אותם.
העניין הוא, שבבסיס הנדיבות הזו, יש יותר מאשר נראה לעין.
ראשית, יש לחרדתיים צורך בקבלת אישור וואלידציה מהאנשים סביבם, ובמיוחד מבני הזוג שלהם. הדבר האחרון שחרדתי ירצה שיגידו עליו הוא שהוא לא היה בסדר.
שנית, אנשי הדפוס החרדתי, מצפים מבני הזוג שלהם (וגם מאנשים בכלל) להתנהל על פי אמות המידה שהם עצמם מחשיבים למקובלים ונכונים, והם יצפו שבני הזוג שלהם יחזירו להם את אותו היחס בדיוק.
המצב הזה מוביל ל-3 בעיות עיקריות:
- כשאנחנו נותנים מתוך ציפייה לקבל, זו לא באמת נדיבות והצד השני מרגיש את זה. אף אחד לא אוהב שמצפים ממנו ומכריחים אותו.
- כאשר חרדתיים אינם מקבלים את ההתייחסות שייחלו לה, הם יתחילו בהתנהגויות מחאה, על מנת לקבל את תשומת הלב שהם מבקשים. וזו בדרך כלל התנהלות שמרחיקה.
- ככל שהסיטואציות האלה חוזרות על עצמן, המרחק הבינ-אישי רק גדל והולך. ככל שהחרדתי נותן על מנת לקבל, ונוקט בפעולות מחאה כדי “להכריח” את בן הזוג לתת לו יחס, כך בן הזוג, או החברים, ירצו לעשות זאת פחות ופחות.
זו הסיבה, שאנשים עם דפוס היקשרות חרדתי מרחיקים מהם אנשים ו/או בני זוג פוטנציאלים בצורה בלתי מודעת.
שני מדברת על הנתינה הגדולה שלה עוד מההתחלה, היא מארחת את יעל הפסיכולוגית עם עוגות שקנתה ממקומות שונים, ועורכת שעת תה שלא הייתה מביישת את ארמון המלוכה הבריטי. אבל האם הנתינה הזו גורמת ליעל להרגיש בנוח?
כששני ודני עושים יוגה היא מקפידה לתקן אותו, ונותנת לו הרצאה מלומדת על המהות של השיטה. היה אפשר לומר שהיא ממש נותנת לו שיעור פרטי בחינם. אבל היא לא קשובה לתגובות שלו. דני בסך הכל רוצה לתרגל יוגה כדי להקל על כאבי הגב שלו. הוא רק רוצה לעשות את התרגילים ולסיים עם זה.
כשהוא מבקש ממנה את השמות של התרגילים בעברית, היא לא נענית לבקשה.
זו הסיבה לדעתי, שלמרות ההתלהבות הגדולה של דני משני בהתחלה, אנחנו צופים בו מסביר לה שהוא צריך זמן. זה יותר מידי, וזה מרחיק אותו.
מה כן אפשר לעשות?
• לתת שלא על מנת לקבל. לא לחיות באשליה עצמית של אלטרואיזם, כאשר במציאות רוצים תשומת לב וחיבה, ואולי גם שבחים ותודה. אם בוחרים להעניק, לעשות זאת מתוך אחריות ובחירה אישית. לא לעשות משהו שלא שלמים איתו.
• לתת לפי מה שהצד השני רוצה וצריך, לא לפי מה שחושבים שהוא צריך, או לפי מה שהיינו רוצה לקבל.
• ולבסוף, ללמוד לקבל את המילה “לא”. אפשר לבקש או להציע. אבל בקשה או הצעה אמיתית מאפשרות לצד השני לסרב בנוחות.
למה אני לא מצליחה להיכנס לקשר זוגי ומה אני עושה לא נכון?
הרשמי וקבלי במתנה את המדריך של המדע החדש של דפוסי היקשרות רומנטיים