להתגבר על פרידה זה קשה, כמעט לכל אחד. אבל לבעלי דפוס היקשרות חרדתי זה קשה עוד יותר, מפני שזה נוגע בפחדים האנושיים העמוקים ביותר: שאנחנו לא ראויים ושלעולם לא יאהבו אותנו.
בנוסף בעלי דפוס היקשרות חרדתי מתקשים יותר לשחרר מערכות יחסים, גם אם הן לא טובות עבורן מפני שהמערכת החרדתית כמהה לקשר, והרבה פעמים תחושת האובדן אינה בהכרח על בן הזוג הספציפי, אלא על הסטאטוס, ההשתייכות ועל ההבדל של להיות לבד מול להיות חלק ממשהו.
בשלב הזה, כאשר אנחנו לא מצליחים לשאת את הכאב והצער, יש שלוש טעויות מרכזיות שמאפיינות את בעלי הדפוס החרדתי.
.
1. להאשים את עצמינו
יצא לי לדבר עם לא מעט נשים מדהימות ומקסימות, שסיימו ביוזמתן קשר לא בריא, אחרי שכבר לא יכלו לשאת את היחס שקיבלו.
ולמרות הכל, לאחר שהקשר נגמר, הן התמקדו רק במה שהיה טוב בקשר, ועסקו בשאלה מה יכלו לעשות אחרת על מנת למנוע את הפרידה. הן חושבות שהן היו הבעיה ושהן אלה שהרסו את הקשר.
״אם רק הייתי ..״ זה משפט שאני שומעת לא מעט, לא משנה כמה הקשר היה לא טוב.
חשוב לי לסייג את הנקודה הזו. בכל פרידה יש להניח שלכל צד הייתה אחריות בהתנהלות העניינים, וכל מקרה הוא לגופו. יכול להיות שאם אותה אישה הייתה מתנהלת אחרת התוצאות היו שונות, אבל גם יכול להיות שלא. וחרדתיות נוטות להישאר במקום שבו בטוחות כבר היו הולכות.
.
2. להתמקד באקס
מה הוא עושה? עם מי הוא יוצא? הוא כבר התגבר עלי? איך הוא כבר באתר הכרויות? נראה שהלבד עושה לו טוב.
שפע של פעולות מחאה שנועדו להשאיר אותנו מחוברות לאקס או למשהו ששייך וקשור אליו – לחפש ברשתות החברתיות, באתרי הכרויות, ולפעמים אפילו לשלוח הודעות כדי לקבל יחס.
לחפש רמזים שאולי הוא מתחרט או לפחות קצת סובל, לקבל איזה פירור של אישור שהיה לנו טוב ביחד או זיק של תשקוה שאולי פעם, ביקום מקביל, נתחתן ונרכב ביחד לעבר השקיעה.
כשמתרפקים ונזכרים בכל הדברים הטובים, הבעיות שנראו לנו משמעויות מתגמדות ואז אנחנו כמהים לחזור לקשר למרות שאנחנו יודעים שלא היה לנו טוב ושגם כנראה לא יהיה,
חולמים על אם ואולי ומייחלים לעתיד בדיוני.
.
3. לחפש תחליף
בשלב הזה, כאשר הכאב של להיות לבד גובר, אנחנו מחליטים לנקוט בפעולה ומתחילים לתת עבודה באתרי הכרויות.
הבעיה היא, שכאשר נכנסים לאתר הכרויות עם אנרגיה נמוכה ודימוי עצמי נמוך, בדרך כלל יוצאים ממנו עם אנרגיה עוד יותר נמוכה ודימוי עצמי עוד יותר נמוך.
אם אני חיה בחוויה של נטישה ודחייה מבן הזוג הקודם, ושאני לא מספיק טובה, אפילו אם אני יזמתי את הפרידה, להיכנס לאתר הכרויות זה ממש לכוונן את עצמינו לכישלון.
התוצאה בדרך כלל היא שהצד השני קולט את המצוקה שלנו, מה שכמובן מרחיק ולא מושך, מניב לנו הצעות לא נעימות, מושך אלינו אנשים שתלטניים שאנחנו עלולים להיכנס איתם למערכת יחסים הרסנית או אנשים טיפוליים שלצידם אנחנו מרגישים חזקים.
כך או כך, זו הוויה שהסיכוי שנמשוך בה מישהו שאנחנו באמת רוצים, היא יחסית נמוכה.
בסופו של דבר, מכיוון שכל דבר שאנחנו מתמקדים בו רק גדל ומתעצם, ככל שאנחנו מאשימות את עצמינו, מתמקדות באקס ומחפשות תחליף, , אנחנו רק יותר מתגעגעות לאקס, שרויות בסבל, מרגישות פחות ופחות ראויות לאהבה וזמן ההתאוששות מהקשר מתארך ומבזבז לנו זמן יקר.
.
מה אפשר לעשות?
להשתמש בעיקרון הכאב והעונג. אחד העקרונות שמניעים כל אדם, זה הרצון להתרחק מכאב ולחפש עונג. כבני אדם אנחנו תמיד נרצה לברוח מכל דבר שמסב לנו כאב ולעשות דברים שיגרמו לנו להנאה.
.
איך זה קשור לפרידה?
מצד אחד, אם הקשר היה לא טוב, הרי שההיגיון אומר שנרצה לברוח ממנו כמה שיותר מהר. אבל הנה העניין – בעלי דפוס חרדתי לרוב יתקשו לעזוב קשר, משתי סיבות עיקריות –
הראשונה – להיות לבד מהווה מבחינתם כאב עצום אפילו יותר מאשר להיות בקשר לא בריא
והשנייה – הם לא מאמינים שהם ימצאו בן זוג אחר או שיש להם סיכוי לקשר איכותי וטוב.
זו הסיבה, שהם מתקשים לעזוב, וגם אחרי שהם אוזרים אומץ ללכת, הם מתרפקים על זיכרונות העבר הטובים ומוכנים לעתים לעשות הכל, כולל להתפשר על עצמם על מנת להחזיר את האקס.
.
לכן אני רוצה לראות את הקשר בצורה יותר מאוזנת ולבדוק עם עצמי-
- אם שום דבר לא היה משתנה בקשר, האם הייתי מוכנה להישאר?
- אם לא משנה מה הייתי עושה בן הזוג שלי היה ממשיך להתנהל באותה צורה, האם הייתי נשארת בקשר?
- כמה זמן הייתי מוכנה עוד להישאר בקשר כפי שהוא?
מפני שזה הזמן שאת הייתי מוכנה לבזבז לעצמך מהחיים, על קשר שלא עבד, לא עובד וככל הנראה גם לא יעבוד.
..
.ההבדל בין מי שיש לה דפוס חרדתי לבטוח הוא, שבעוד שהמנגנון החרדתי תמיד ירצה להיות בתוך קשר, הוא נוטה לקחת את אשמה על עצמו וגרום לנו לחשוב יש עוד הזדמנות ועוד אחת ועוד אחת, ולעתים חולף הרבה מאוד זמן עד שעוזבים, וגם אז עסוקים בשאלה מה עוד יכולתי לעשות.
זאת בזמן שבעלי דפוס היקשרות בטוח יודעים להבחין לעצמם מתי עובר הגבול בין המיטב שהיה ניתן לעשות על מנת לקדם את הקשר ולרפא אותו, לבין קשר לא בריא שאין טעם לבזבז עליו זמן. וכשהם מחליטים שהם מיצו את כל האופציות, הם יעזבו, מפני שהם בטוחים בעצמם שהם ראויים לאהבה ושהם ימצאו מישהו אחר.
עדיין קשה לך לשחרר את הקשר?
זה קורה להרבה נשים ואת ממש לא לבד. אבל חשוב שתדעי שאת יכולה לשנות את זה הרבה יותר מהר ממה שאת חושבת, גם אם עבר הרבה זמן.
בדיוק בשביל זה יצרתי תהליך קצר וממוקד.
הצעד הראשון שלך פשוט לגמרי: שלחי לי הודעה ונקבע שיחה קצרה להכרות והתאמה, ללא עלות.
