בפרק האחרון בחתונה ממבט ראשון, משה עובר לגור עם נעם והיא מנסה לגרום לו להרגיש בנוח, אבל עושה בדיוק את ההפך, עד למצב קשה לצפייה בו היא מנסה לגרום לו לקרוא בכוח את המכתבים מיום החתונה. ההתנהלות של נעם מאוד מאפיינת את דפוס ההיקשרות החרדתי. אבל מה גורם לבחורה אינטיליגנטית וחכמה לאבד ככה את עצמה? התשובה טמונה במודל 6 הצרכים האנושיים, ובמה ההבדל בין הצורך בחשיבות לצורך באהבה וחיבור.
יצא לך לצפות במקרה בפרק של חתונמי שבו נעם ניסתה כמיטב יכולתה לגרום למשה להרגיש בנוח, והצליחה לעשות הכול מלבד זה?
נעם היא באמת אחלה בחורה, וזה מבאס טילים שמשה לא מרוצה גם מהגיל שלה וגם היא לא הטעם שלו, מה שמציב אותה בעמדה קצת פחות סימפטית.
יחד עם זאת, הדרך שלה להתמודד עם העניין מאוד מאפיינת נשים עם דפוס היקשרות חרדתי. היא מכרכרת סביבו, היא מנסה לתפוס את תשומת הלב שלו בכוח, היא כל הזמן אומרת שהיא רוצה שהוא יהיה מעורב ויביע דעה, שיהיה חלק, עד שהיא ממש מכריחה אותו להיות חלק גם כשהוא מסרב.
ככל שנעם מנסה להתקרב למשה ככה הוא מתרחק, מפני שלמרות שנעם חוזרת שוב ושוב על המשפט ״אני רוצה שתרגיש בנוח״, יש פער מאוד גדול בין ההצהרה שלה לבין מה שהיא עושה בפועל.
מה שמביא אותי לשאלה שחזרה על עצמה בסדנה שהעברתי על 6 הצרכים האנושיים.
מה ההבדל בין חשיבות לבין אהבה וחיבור?
לבעלי דפוס היקשרות חרדתי מאוד חשוב שיאהבו אותם, ולא היה ברור – למה חשיבות מהווה בעיה כשהיא בסדר עדיפות גבוה? מה, אני לא אמורה לרצות שיאהבו אותי?
אז זהו, שזה לא העניין. זה בסדר לרצות שיאהבו אותי, אבל אני לא יכולה להכריח אף אחד לאהוב אותי. חרדתיים הרבה פעמים מנסים לקבל את האהבה שהם רוצים דרך חשיבות, כי הם מניחים שאם הם חשובים, הם גם אהובים.
שני הצרכים שבדרך כלל מניעים אנשים עם דפוס היקשרות חרדתי הם וודאות וחשיבות, וזה בדיוק מה שנעם מדגימה.
כל הניסיון לגרום למשה ל״הרגיש בנוח״ לא נעשה בשבילו, זה נעשה בשבילה. בשביל שהיא תרגיש שהיא חשובה לו ובשביל שהיא תרגיש יותר בטוחה בסיטואציה.
לא עובר יום, והיא כבר שואלת אם הכלב מרגיש בנוח, ומשה עונה לה שהוא עצמו אפילו עוד לא התמקם. היא מפנה לו מקום בארון ובאה אליו באמצע סיגריה שיראה אם זה בסדר. השיא כמובן כשהוא באמצע משחק כדורגל, והיא ממש מנסה להכריח אותו להקריא ביחד את המכתבים מלפני החתונה, כדי לעורר איזה רגש ולהחיות את הרגע.
כשאנחנו מונעים מחשיבות, קורה בדיוק מה שקרה לנעם - היא רואה בעיקר את עצמה ולא את האחר. במצב כזה קשה עד בלתי אפשרי ליצור חיבור, שלא לדבר על אהבה.
אם נעם הייתה מגיעה ממקום פנימי של חיבור ואהבה, והיא הייתה רואה את משה, ממש רואה אותו, היא הייתה רואה כמו כולנו, שהוא בעיקר צריך רגע להתאקלם, ושיניחו לו שניה, ולשבת לראות בכיף כדורגל עם בירה.
זה לא אומר, שאם כל ערב משה ירצה לראות כדורגל או שיעזבו אותו בשקט זה מה שהיא צריכה לעשות. זה גם לא אומר שהיא צריכה לשים את הצרכים שלה בצד.
אבל כל עוד היא מונעת מוודאות וחשיבות, זה אומר שהיא תמשיך לחפש את האישורים שלו כל הזמן, וזה לא טוב בעיקר בשבילה. וודאות וחשיבות הם צרכים שכאשר הם בראש סדר העדיפות הם הורגים את הקשר, ומרחיקים במקום לקרב.
אם באמת נעם הייתה רוצה לגרום לו להרגיש בנוח, הצורך שהיה מניע אותה הוא צמיחה או תרומה או אהבה וחיבור, או שילוב שלהם. היא הייתה חושבת עליו, ומה יגרום לו להרגיש בנוח ולא עסוקה לרצות אותו או להפעיל אותו, כדי שהיא תרגיש מספיקה חשובה ומספיק בטוחה.
הרגע על הספה שהוא אומר לה בצורה הכי ר ברורה שזה מביך אותו לקרוא את המכתבים, אפילו זה לא מנע ממנה לבקש ממנו שוב, כי בשלב הזה, אני מניחה, הביטחון שלה כבר נעלם לחלוטין.
נעם היא בחורה מאוד אינטילגנטית עם יכולות מאוד גבוהות, ואם היא הייתה לרגע עוצרת ומסתכלת עליו, וחושבת מה הוא צריך כדי להרגיש בנוח, במקום להיות לחוצה על המקום שלה, היא הייתה קולטת את זה בשנייה ומניחה לו רגע לנשום.
אני מזמינה אותך לעצור רגע ולחשוב, מתי בפעם האחרונה אמרת שאת עושה משהו עבור מישהו אחר, בן זוג או אפילו חברים או בני משפחה, כאשר בעצם עשית את זה עבור החשיבות והוודאות של עצמך?
ומה היית יכולה לעשות אחרת?
למה אני לא מצליחה להיכנס לקשר זוגי ומה אני עושה לא נכון?
הרשמי וקבלי במתנה את המדריך של המדע החדש של דפוסי היקשרות רומנטיים
