מהן אמונות מגבילות? איך הן נוצרות? ואיך אפשר להתמודד איתן? מה טוני רובינס אומר על אמונות ? האמונות שלנו יכולות לקבוע איך ייראן החיים שלנו. כל מה שנשאר זה לאמץ את האמונות הנכונות, בכל תחום ובעיקר בדייטים
בתחילת גילאי ה 30 שלי, כשכרגיל חיפשתי אהבה בג׳יי דייט, שהיה אז הכי פופלרי, פשוט לא הלך לי באתר, לא משנה מה ניסיתי.
מי שמצא חן בעיני לא רצה אותי ולא ענה לי גם כשפניתי, ומי שפנה אלי לא ממש מצא חן בעיני. ואחרי תקופה די מתסכלת עם ניסיונות שווא הגעתי לשתי מסקנות בעניין:
קודם כל, אני לא טובה באתר הכרויות, אני טובה פנים אל פנים, אני לא פוטוגנית, לא מסתדר לי עם כל ההתכתבויות האלה (אז עוד עברנו לצ׳וטט באייסיקיו), ובקיצור אני לא עוברת מסך. זה לא בשבילי.
המסקנה השנייה שלי הייתה שאני פשוט מבוגרת מידי.
מעבר לכך שאני לא מסתדרת עם המדיה הזו, אני בת 34, הגברים שמצאו חן בעיני היו צעירים ממני, והם לא חיפשו קשר רציני איתי. לעומת זאת, אלה שהתעניינו בי ביו יותר לכוון גיל 40, והם לא נראו לי.
החלטתי שאני מבוגרת מידי ופספסתי את הרכבת.
עכשיו נריץ קדימה 10 שנים. אחרי תקופה שממש נמנעתי, או ביקרתי באתרים, או יותר נכון אפליקציות, לפרקי זמן קצרים, החלטתי לחזור. רק מה? נתקלתי באותן בעיות בדיוק.
לא הצלחתי לתקשר ולא התחברתי לשפה, מי שרציתי אתו לא רצה אותי, מי שרצה אותי לא רציתי אותו, מי שמצא חן בעיני היו צעירים ממני. בקיצור, אני מבוגרת מידי ופספסתי את הרכבת.
אם רק הייתי יותר צעירה…
רק שאז קלטתי, שבגיל 34 הרגשתי מבוגרת מידי, אבל עכשיו זה נראה לי צעיר מאוד. ושבעוד 10 שנים, אני אגיד ש 44 זה סבבה, ו 54 זה מבוגר מידי.
זה לא ענין של גיל, ולא ענין של תרגיל. מה שמשנה זה מה אני חושבת ובמה אני מאמינה.
חוץ מזה, פגשתי נשים בגיל יותר מבוגר משלי שמצאו זוגיות בלי בעיה.
וזה בדיוק מה שנקרא אמונות מגבילות.
מהי אמונה?
טוני רובינס מגדיר אמונה כמשהו שיש לנו וודאות גמורה לגביו. שאנחנו בטוחים לגביו במאה אחוז. המוח שלנו מאוד אוהב לארגן ולאגד נתונים ומידע, ולכן הוא אוסף מידע ויוצר הכללות.
למשל-אנחנו לומדים שאם לוחצים על הדבר הזה באמצע הדלת, היא נפתחת. ושזה תקף לכל הדלתות. המוח עושה הכללות על מידע שאספנו, ומשליך אותו על מצבים שבהם אנחנו נתקלים.
זה רלוונטי גם לרעיונות מחשבתיים ולא רק לדברים פיסיים. כל האמונות שלנו הם אוסף של הכללות שעשינו מתוך מידע שאספנו.
אז איך רעיון הפוך לאמונה?
לטוני יש מטאפורה שממש מסבירה את זה: תחשבו על מפה של שולחן. היא מונחת עליו, אין לה אפילו צורה, אבל כשפורשים אותה, ונותנים לה רגלים יש לה בסיס.
ככה בדיוק רעיון או קונספט הופך אצלינו למשהו מבוסס. לאמונות שלנו יש בסיס ורגליים שנסמכים על הניסיון והטיעונים שיש לנו.
אם ניסיתי להקים עסק עצמאי ולא הצלחתי, אני יכולה להאמין שאני לא טובה בעסקים. אם זה קרה לאחרים סביבי, זה יחזק את האמונה שלי שזה קשה. ויש לי טיעונים, מניסיון שלי ושל אחרים. לכן המוח שלי תופס את זה כנכון.
ככה המוח מקבל תחושה של וודאות כלפי רעיון או מחשבה.
רוצות הוכחה שאין גברים שווים תנו לי 10 דקות בטינדר..
אבל זה שיש לי טיעונים ודוגמאות, לא הופכות משהו לנכון עובדתית. זו עדיין דעה שיש לה טיעונים ודוגמאות.
כמעט כל הנשים שאני מדברת איתן אומרות אותו דבר: אין כבר גברים טובים, הם התחתנו, מי שנשאר זה הדפוקים, אף אחד לא רוצה כבר קשר רציני, כולם מחפשים רק משהו קליל.
אבל גם אני הייתי רווקה, אז זה אומר שאני לא מספיק טובה? אולי לכל אחד יש משהו לעבוד עליו? ומה לגבי כל אותם זוגות שנוצרים כל הזמן סביבנו? איך הם מצליחים?
אבל יש לזה גם את הצד השני בדיוק-
מאחר ואנחנו אלה שמביאים טיעונים ומניחים את הרגלים לשולחן האמונות שלנו, זה אומר שיש לנו גם את היכולת להוריד את הבסיס, להפריך את האמונות וליצור אמונות חדשות במקומן.
כשעשיתי את התהליך שלי, להפוך מחרדתית לבטוחה, עשיתי רשימה של אמונות שרציתי לאמץ לעצמי, למשל: שאפשר ליצור זוגיות בכל גיל, שאפשר לפגוש מישהו בכל מקום, שיש גברים שווים בגילי שרוצים זוגיות, שלגיל אין קשר לעניין.
ככל שאני מקבלת את העיקרון שאני יצרתי וביססתי את האמונות שיש לי היום, אני בעצם מקבלת את העיקרון שיש לי גם את היכולת להפריך אותן, וגם את היכולת ליצור אמונות חדשות ולבסס אותן.
למה אני לא מצליחה להיכנס לקשר זוגי ומה אני עושה לא נכון?
הרשמי וקבלי במתנה את המדריך של המדע החדש של דפוסי היקשרות רומנטיים
