איך לדעת אם הוא רציני? מה זה אומר כשהוא שולח הודעה "חשבתי עליך"? איך לזהות זוגיות רעילה או גבר נרקסיסט? לפני שאת צוללת לעוד פוסט או שומרת עוד חוברת עם משפטים מוכנים מראש, הנה מה שאת חייבת לדעת: הסימן הכי טוב לזה שהוא רציני – זה לא מה שאת חושבת. וזה גם לא מה שכל הפוסטים ברשת מבטיחים לגלות לך.
כמה פעמים שאת את עצמך האם הוא רציני? איך אני יכולה לדעת אם הוא מחפש קשר רציני? אם וא רואה בי פוטנציאל לקשר? כמה פעמים מצאת את עצמך קוראת בעיון פוסטים או מקשיבה לסרטון שמסביר לך איך לדעת אם הוא רציני? או אם הוא שולח לך הודעות כאלה, סימן שהוא לא רציני! או מה לענות לגבר שנעלם וחזר פתאום? או איך לזהות גבר נרקסיסט? או איך לזהות זוגיות רעילה?
אני רואה כל הזמן פוסטים כאלה בכל מקום, וחלק מהעצות גם ממש סבבה, למשל:
אם אחרי שהוא נעלם לכמה ימים הוא שולח לך הודעה ״חשבתי עליך״
אל תעני ״גם אני חשבתי עליך״, תחכי קצת ואז תעני לו ״ברור שחשבת עלי :)״
ככה תראי לו שאת לא אצלו בכיס וגם תצאי שנונה, והוא לא יעלה על דעתו שבימים האלה בדקת כל שניה את הווצאפ ומתי הוא היה מחובר.
או
נגיד שאת מתכתבת עם בחור, אפילו אם זאת התכתבות מאוד כיפית וצחוקים, אבל הוא לא מניע קדימה לפגישה, תכתבי לו ״אתה כזה מצחיק גם במציאות?״
גם בתור רווקה בקבוצות רווקות וגם בתור מאמנת בקבוצות האימון שלי, לא עבר יום בלי שמישהי תיארה סיטואציה וחיפשה מה לענות כשהוא נעלם וחזר, רק מתכתב, לא יוצר קשר בין פגישות ועוד ועוד
הנה 5 הודעות שאם הוא כותב לך אותן – הוא לא רציני:
״התגעגעתי, מה קורה איתך מחר?״ – אחרי שלא שמעת ממנו כל השבוע
״מה המצב?״ – בשעה מאוחרת בלילה
״אנחנו באמת צריכים להיפגש מתישהו״ – אחרי שרמזת או אמרת שמזמן לא נפגשתם
״כן״, ״לא״, ״חחחח״ – לרוב הוא עונה תשובות קצרות ועושה מאמץ מינימאלי
״יש מצב לסופ״ש – אני אעדכן אותך״ – משאיר את האופציה פתוחה
ואיך אפשר בלי – ״סליחה שלא יצרתי קשר בימים האחרונים, היית ממש עסוק״
וכמובן איך אפשר בלי הלהיט התורן – איך תזהי שאת בזוגיות רעילה
חוסר תמיכה – אם עבר עליך יום קשה ואין לי עם מי לדבר על זה
תקשורת – אם הדרך שבה הוא עונה לך גורמת לך להרגיש קטנה ולא חשובה
אם הוא מפעיל עליך מניפולציות רגשית והתעללות רגשית
אם את מרגישה שהוא משקר, מתרץ תירוצים, מורח אותך
ועוד ועוד, יש מלא דוגמאות
הבעיה עם השאלות האלה שלא רק שהן לא עונות לך על השאלה, הן מכניסות אותך לצרות הרבה יותר גדולות
והנה השאלה והדעה הלא פופולרית-
את באמת צריכה רשימה של אזהרות כדי לזהות נרקסיסט?
את לא מרגישה מספיק ח**א בקשר (סליחה על הצרפתית)?
את לא מרגישה מספיק קטנה ולא בטוחה? שכל מה שאת אומרת עובר חקירה צולבת ומופרך בלי להתחשב ברגשות שלך? שאת מתנצלת כל הזמן, גם כשאת יודעת שהוא היה לא בסדר? שאת מרגישה בקשר יותר אמא ומטפלת מאשר אישה ובת זוג?
את באמת צריכה שיגידו לך שגבר שלא ראה אותך ממטר כמה ימים ופתאום מופיע עם ״מאמי״ או ״היוש״ הוא לא רציני?
בינינו את יודעת, את תמיד ידעת. מתי את בטוחה בזה? בדיעבד.
אחרי שסבלת, חיכית, ניתחת וחקרת, אחרי שניסחת הודעות למופת וחיכית בסבלנות לפני ששלחת אותן, אחרי שכססת ציפורנים לראות מה התגובה רק בשביל להתחיל את כל הסאגה מחדש, ואז בסוף אחרי שזה נגמר (ואולי חזר ושוב נגמר), ממרחק, את יכולת לראות שהכתובת היתה על הקיר אבל את סירבת בכל תוקף לראות אותה.
כי את לא צריכה שיגידו לך מה לכתוב, או כמה זמן לחכות, ואת לא צריכה שיסבירו לך שהאדם ממולך הוא רעיל, את מרגישה את הרעל הזה יופי, אבל הדפוס החרדתי שלך מסרב לקבל את המסר, ואז את הופכת לעורכת דין הכי טובה שהייתה לו אי פעם.
את מחפשת עיקופים וסיבות, את מסבירה לעצמך שזה תקופה שהוא עובר, את חושבת שאם תחזיקי מעמד ותהיי מכילה ואוהבת הוא יבין שאת זה מה שהיה חסר לו כל החיים ושהוא לא יכול לחיות בלעדיך.
אני זוכרת שהיה בחור שיצאתי איתו, כמה מכילה הייתי! קיבלתי מהמאמן שלי אז ציון 96!!! על הכלה ותפקוד ללא רבב. וגם הבחור עצמו אמר לי – איך את מבינה אותי, איך את מכילה אותי. כמה הייתי גאה בעצמי! הייתי בטוחה שאני ממש התקדמתי והשתפרתי.
רק שזה עלה לי באנרגיה בלתי נגמרת ובסוף כמובן בערך העצמי שלי, כי בסוף ברור ש״נגמר לי הבנזין״ ואז גם התפוצצתי עליו, והרגשתי עוד יותר קטנה ועוד יותר דרמטית.
כל ההנחיות והחוברות והחוקים האלה תמיד הרגישו לי כאילו יש איזה ספר ענק מלא חוקים שאין לי דרך באמת לדעת את כולם, שאני צריכה כל פעם לבדוק אם זה עומד בהנחיות או לא עומד, לחשב אם זה נחשב או לא נחשב.
וזה היה מתיש, ומעצבן ומתסכל.
אבל זה ממש לא היה חייב להיות ככה
את יודעת מי לא קוראת פוסטים על איך לדעת האם הוא רציני? למי אין ספר חוקים? מי לא צריכה שיגידו לה אם היא פגשה גבר רעיל?
נשים עם דפוס היקשרות בטוח
וזה לא בגלל שהן יותר חכמות ממך, זה בגלל שיש להן מצפן פנימי מאוד מכוון, מאוד ברור להן מה מתאים להן ומה לא, ומה נעים להן ומה לא, והן מסוגלות להציב גבולות ברורים קודם כל בינן לבין עצמן
אבל יותר חשוב מהכל – אין להן פחד לטעות או לאבד או לפשל, כי יותר חשוב להן לשמור על הסטנדרטים שלהן ולהיות נאמנות לעצמן
ואני אגלה לך סוד – גם את יודעת – לנשים עם דפוס חרדתי יש אינטואיציה מאוד חדה, כי הדפוס החרדתי יודע לקלוט מעולה פרטים קטנים וניואנסים.
רק שלבעלות דפוס חרדתי יש שני מחסומים עיקריים
ראשית – הן לא סומכות על עצמן ועל הרדאר שלהן, אז הן מחפשות אישורים וסימוכין מבחוץ, ושנית, הן פוחדות לפספס אז הן מתעלמות ממנו ובעיקר מעצמן לטובת שימור הקשר.
הבעיה שלך היא לא שאת לא יודעת מתי להישאר ומתי ללכת, הבעיה שלך היא שהדפוס החרדתי שלך ימצא את כל הטיעונים כדי להשאיר אותך בקשר הלא מתפקד הזה. הבעיה שלך היא לא לבדוק אם זה קשר רעיל או לא, אלא שאת לא חושבת שמגיע לך יותר מזה או שיש לך סיכוי לקשר יותר טוב מזה.
עוד טעות איומה שקשורה לזה שהרבה פעמים מלמדים נשים איך להיות ביץ׳, אבל זה עוד יותר גרוע, כי אז את עושה דברים שאת בכלל לא שלמה איתם, שלא נוח לך איתם, כמו לחכות עד שאת עונה, ואז את מבזבזת את האנרגיה שלך, כי את עסוקה שעות לנסח תשובה, ואז את במתח עד שתשלחי את התשובה, כי את פוחדת מהתשובה שתקבלי בחזרה, ואז אחרי ששלחת אם את לא מקבת מענה אז את עסוקה בלחכות לתשובה, לחשוב מה עשית לא נכון, לפחד שהברחת אותו ואז הוא עונה והכל מתחיל מהתחלה.
מה אפשר לעשות?
במקום לשאול האם הוא רציני, האם הוא נרקסיסט, מה אומרת ההודעה הזאת, כמה זמן לחכות עד שאני אענה לו, מה כדאי לי לענות לו, האם אני צריכה לתת לו עוד צאנס וכדומה, הנה שאלות לדוגמא שאת רוצה לשאול את עצמך:
- האם נעים לי ונוח לי בקשר הזה?
- האם אני מרגישה מחוזרת?
- האם אני מרגישה רצויה?
- האם אני יכולה להביע את עצמי בחופשיות ולקבל תשובה מתחשבת?
- האם אני מרגישה שרואים אותי?
- האם יש לי עם מי לדבר?
בסופו של דבר הסימן הכי טוב שיש לך לדעת אם הוא רציני – זה שאת בכלל לא שואלת את עצמך האם הוא מחפש קשר רציני, והסימן הכי טוב לדעת שאת לא בקשר רעיל היא כשאת לא צריכה לבדוק האם את נמצאת בקשר רעיל
כי כשאת בטוחה – את לא חוקרת.
ואם את חוקרת – זה כי את כבר יודעת, אבל את לא סומכת על עצמך ואת פוחדת שתאבדי קשר על פארש.
אז בפעם הבאה שאת מרגישה צורך לשמור עוד פוסט על “איך לדעת אם הוא רציני” – קחי נשימה, ותשאלי את עצמך רגע אחד אמיתי: למה אני צריכה שמישהו אחר יגיד לי את מה שאני כבר מרגישה?
את לא צריכה לדעת אם הוא רציני, את צריכה לשאול – האם את רצינית לגבי עצמך
5 ימים, 15 דקות ביום ושינוי אחד משמעותי
קבלי ממני במתנה אתגר קצר פשוט ויעיל ישר למייל שלך - שבו:
תזהי מתי זה פחד שמתחפש לאינטואיציה ואיך זה נשמע אצלך בראש
תלמדי לצאת מהלופ של מחשבות, שאלות והתלבטויות
תפתחי את “שריר ההקשבה לקול הפנימי”
תתחילי לסמוך על עצמך במקום לחפש אישורים מבחוץ
רוצה לדבר איתי?
לא בא לך לחכות לפעם הבאה? את כבר בסיטואיצה ומרגישה חסרת אונים? צרי איתי קשר עכשיו ונקבע שיחת היכרות
